אחד ההיבטים ההנדסיים המרכזיים בהקמת מצודות משטרת הטגארט בראשית מלחמת העולם השנייה היה אספקת המים למצודות, שכן מצודות הטגארט היו אמורות לעמוד במצור מתמשך שבין חודש ועד שלושה חודשים.
בכל המקומות שנבחרו לבניית מצודות המשטרה, מחלקת עבודות ציבוריות הבריטית (מע"צ) ערכה סקר של מקורות מים תת-קרקעיים שניתן יהיה לשאוב מהם כאספקה קבועה למצודות המשטרה בלא תלות במקורות העירוניים או הכפריים. לא בכל המקומות נמצאו מקורות מים ראויים. מעבר למקורות מים תת-קרקעיים מע"צ תכננה אגירת מי גשמים בתוך שטח התחנה במאגר מרכזי או בבורות. בכל המצודות נבנו מכלי מים גליליים גדולים מבטון באחד מצריחי המצודה לשעת חירום. בחלק מהמצודות נבנו מאגרי מים תת-קרקעיים הן מחוץ למצודה והן בתוכה. מאגר המים התת-קרקעי הגדול ביותר נבנה במצודת משטרת נצרת והוא הכיל מיליון וחצי ליטר מים. במצודת נבי צאלח נבנו, ככל הנראה, שני מאגרי מים מחוץ למצודה אך בשליטתה: ממערב ובצמוד לקיר המצודה ובשטח הצמוד לה מצפון-מערב. בהרצאה זו תוצג שיטה יחידאית לאגירת מים והזרמתו למצודת המשטרה והיא על ידי איסוף מי גשמים מחוץ למצודה על מדרון אחד ההרים הסמוכים לה. מפעל מים יחידאי שכזה, שעד כה היה ידוע רק ליד מצודת המשטרה בתרשיחא, נבנה ליד משטרת נבי צאלח, כך לפי תיק אספקת המים שנתגלה בארכיון. נראה כי משטח האגירה של המצודה היה באתר חורבת חובלתא הסמוכה. במשטח מדורג באתר זה שרידי משטח בטון שכיסה את האתר הארכיאולוגי, ובצמוד לו בריכת אגירה בדומה לזאת שבתרשיחא. אפשרות נוספת היא שמשטח האגירה של המצודה היה מאגר המים בנווה צוף שייתכן ושימש כתחנת ביניים ומשם הבריטים הזרימו את המים על-ידי משאבה למאגר התת-קרקעי שבמערב המצודה.
נוסף למאגרים אלו, במצודת נבי צאלח, כמו בשאר המצודות, נבנה מיכל מים עגול לשעת חירום בתוך הצריח המערבי של המצודה.
אין ספק כי הבריטים נתנו את דעתם לשאלת המים במשטרת נבי צאלח כמו בשאר מצודות הטגארט. אך יותר מכך, משטרת נבי צאלח התגלתה כאחת משתי מצודות משטרה ייחודיות במיזם הטיגארטים שבהן נבנו מפעלי מים מקוריים.
