על קיומן של פחוות יהוד ושמרין בתקופה הפרסית יש ידיעות בספרי עזרא ונחמיה, בתעודות שנתגלו באי יב שבמצרים ובכתבי יוסף בן-מתתיהו.
בנוסף לעדות הכתובה ישנן עדויות ארכיאולוגיות שונות – בולות, מטבעות וטביעות חותם על קנקנים שנתגלו בחפירות ועליהם שמן של הפחוות, ובנוסף מצודות מנהליות שונות שתוארכו לתקופה הפרסית.
בראשית המחקר היה מקובל כי העיר שומרון וכלל פחוות שמרין עלו בחשיבותן על ירושלים בכל השנים שלאחר הכיבוש האשורי, וכי עד להקמתה של פחוות יהוד בתקופה הפרסית, האזור היה כפוף לפחוות שמרין. על אף שדעה זו כבר לא מקובלת במחקר בימינו, עדין נוטים רבים להגדיל בחשיבותה של פחוות שמרין בתקופה הפרסית, בהתבססם על עושר מטבעות שומרון, על פריחת ההתיישבות שהתגלתה בסקר קער שכם, על הקמתו של המקדש בהר גריזים בתקופה זו, ועל ממצא מועט הקשור למינהל הפרסי שהתגלה בחפירות בערים שומרון ושכם. בהרצאה זו תוצג בחינה מחודשת של העדויות הארכיאולוגיות והמקורות ההיסטוריים המעלה כמה הסתייגויות. ראשית, מחפירות שבוצעו באתרים מתחום פחוות שמרין עולה שרק אתרים מעטים התקיימו בתקופה הפרסית וגם הם היו דלים יחסית לתקופות קדומות. שנית, תפוצת מטבעות שומרון לא מלמדת על היקף נרחב של כלכלת הפחווה, ובנוסף אף לא נתגלו שום טביעות חותם על קנקנים עם שם הפחווה עד כה. עיון במצב היישובי העולה מנתוני הסקרים מעלה כי בניגוד לריכוזים הנקודתיים של קער שכם, אין עדות לפריחה יישובית, ולהיפך נראה כי האזורים הדרומיים של השומרון היו כמעט לא מיושבים בתקופה הפרסית. בהרצאה יוצג ניתוח מחודש של תוצאות סקר דרום השומרון המגלה כי מרבית האתרים שנוסדו בתקופה הפרסית מצויים בחלקים הצפוניים, בקרבת שכם ושומרון, הערים היחידות שמוזכרות במקורות ההיסטוריים לגבי התקופה.
ממצב ידיעות זה ניתן להציע כי כמו פחוות יהוד, גם פחוות שמרין היתה פחווה דלה וקטנת היקף שהתרכזה בעיקר מסביב לעיר הבירה שומרון והר גריזים, והשפעתה לא היתה ניכרת למרחקים, ודאי שלא באזורים הדרומיים של השומרון, שהיו חרבים כבר מאז הכיבוש האשורי.
