נעים להכיר – מבצר ארומה

מבצר ארומה יושב על פסגה נישאת מדרום לאיתמר.

סיפורו של המבצר נקשר בסיפורו של אבימלך בן גדעון (המסופר לנו בספר שופטים).

המסגרת הגיאוגראפית בה מתרחשים האירועים בסיפור זה היא לב השומרון – השטח שבין עופרה (ח'רבת עופר) במערב, ארומה (תל עורמה) בדרום-מזרח ותבץ (ח'רבת עינון הסמוכה לטובאס) בצפון. שכם כמובן, נמצאת במרכז העניינים.

אזור זה סביב שכם מתייחד ומצטיין בשני מאפיינים גיאוגראפיים עיקריים: אי הסדר המצוי בו מבחינה טופוגרפית והפרשי גבהים – עמקים, הרים, בקעות ורכסים שכיוונם לא קבוע (מבנה מורכב זה נוצר ונקבע כמובן על ידי המבנה הגיאולוגי) וחקלאות מפותחת (בעיקר בבקעות ובעמקים).

מאפיינים אלו משתקפים היטב בסיפור המקראי: ריבוי מארבים, דרכים, הרים, צל הרים ושודדי חמס בדרכים – כמו המארבים ששמו בעלי שכם לאבימלך: "וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך", "צל הרים אתה רואה כאנשים" וכד' – משקפים תיאור של רכסים גבוהים, דרכים שעוברות בעמקים, מקומות מחבוא בצידי הדרך, שדות ומישורים. בנוסף, הדוגמאות במשל יותם, אזכורם של שדות, בצירת הכרמים: "ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם" וכד' – מעידים על החקלאות המפותחת שהייתה ועודנה קיימת באזור.

"ארומה" נזכרת במקרא – פעם אחת בסיפור זה.

בתקופה החשמונאית ייסדו שליטי בית חשמונאי מבצר על גבי חורבותיה של ארומה המקראית, היה זה כנראה אלכסנדר ינאי, שהקים בנוסף את מבצר אלכסנדריון (סרטבה) וקרא לה על שמו . בצורה כזו יצר ינאי קו ביצור חזק לגבולה הצפוני של יהודה שהגיעה לשיאה בימיו.

בין שרידי המבצר נמצאו 11 בורות מים ענקיים אשר נועדו לאגור מים למבצר בדומה לבורות בסרטבה ובמצדה. אחד הבורות מיועד להכיל 3000 מ"ק מים!!!.

 

מבצר ארומה

שתפו את הפרסום
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
שתפו כתבה זו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אל מצודות – דיר קלעה ודיר סמען

טיול בין שתי מצודות ביזנטיות מרשימות מאוד, בנוף מיוחד של דרום-מערב השומרון.
מספר מקמות מוגבל

סיור בגבעת היקבים

סיור מודרך בשרידי ישוב מימי הבית הראשון והשני, ובו ממצא המעיד על עיסוקם העיקרי של תושביו לפני 2500 שנה
בקרוב !!!