הקרמיקה המנוקבת והאתנוס הישראלי הקדום

אדם זרטל, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה; מכללת עמק הירדן; מכון אבשלום.

מראשית שנות ה-80 ועד היום נאסף חומר רב על תופעה ייחודית: סימון כלי חרס בנקבים וחרותות.

הסימון הוא על ידיות ושפות לפני הצריפה.

במיון וסיווג של החומר נתגלה כי הסימונים נמצאים על כלי קיבול בעיקר, כ-900 מופעים, בלמעלה מ-80 דגמים.

בנוסף נתגלה ייחוד גיאוגרפי וכרונולוגי: התפוצה העיקרית של הסימונים היא בצפון ומרכז השומרון, וישנם ריכוזים בהר עיבל ובשילה. עיקר התופעה מתוארכת למאה ה-12 לפסה"נ ומעט אף למאה ה-11 לפסה"נ, אז היא נעלמת. הנוהג לסמן כלים לקדושה מופיע במקומות רבים ברחבי הלבנט (סוריה, קירי, עג'רוד ועוד), מופיע אף במצדה ונזכר במשנה.

בהרצאה מובאת ההצעה כי מדובר בסימון למעשרות ותרומות לאתרי הקודש הקדומים. אם נכון הדבר, כי אז לפנינו הסמן האתני-ארכיאולוגי הראשון לישראל הקדום, הכולל תאריך ותפוצה.

 

 

שתפו כתבה זו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אל מצודות – דיר קלעה ודיר סמען

טיול בין שתי מצודות ביזנטיות מרשימות מאוד, בנוף מיוחד של דרום-מערב השומרון.
מספר מקמות מוגבל

סיור בגבעת היקבים

סיור מודרך בשרידי ישוב מימי הבית הראשון והשני, ובו ממצא המעיד על עיסוקם העיקרי של תושביו לפני 2500 שנה
בקרוב !!!