היעדרם המוחלט כמעט של קברים מהעדות הארכאולוגית בהר המרכזי של ארץ ישראל במהלך רוב תקופת הברזל הִנה תופעה ידועה שלא זכתה לדיון משמעותי עד לאחרונה.
מאחר שקברים רבים התגלו באזור זה בתקופות אחרות, כולל בתקופת הברונזה המאוחרת ובשלהי תקופת הברזל (בעיקר ביהודה), היעדרם במשך רוב תקופת הברזל דורש הסבר. יתרה מזו, קברים בני הזמן התגלו בחבלי ארץ אחרים באזור. היעדר קברים מתקופת הברזל בחבלי ההר אינו יכול לפיכך להיות מוסבר בהבדלים בין הר למישור/עמק מחד גיסא, ומאידך גיסא אף לא כמאפיין כללי של תקופת הברזל. תופעת היעדר הקברים הִנה ייחודית לרוב שלבי תקופת הברזל בהר, ומאפיין זה דורש הסבר שיטתי.
בהרצאה זו יוצע כי ההסבר שייך לעולם החברתי-אידאולוגי, ונבע מאידאולוגיה של פשטות ושוויוניות – אידאולוגיה שבאה לידי ביטוי בהיבטים אחרים של תרבות חומרית (ואף במסורות הכתובות).
