משך המסלול: עד חצי יום, עם אפשרות ליום שלם, אם ממשיכים לנבי ע'ת.
נ.צ.: 209616 / 655968 (פיתול הכביש שבו נכנסים לנחל), 209253 / 655044 (עין אגוז)
מפת סמ"ש: השרון ומערב השומרון, מס' 7
נחלה: אפרים
עונות: כל העונות, מומלץ מאוד בעונת הפריחה.
מאפיינים: מסלול מעגלי, מתאים למשפחות (ללא עגלות), אפשרות כניסה למים.
רמת קושי: קל
אורך: עד 2.5 ק"מ
איך מגיעים: מצומת שילת נוסעים צפונה לכיוון חשמונאים, עוברים את המחסום, וממשיכים עד לצומת שיש בה שילוט ימינה לחלמיש. לצומת זו ניתן להגיע גם מאזור ראש העין ואלעד: פונים מזרחה בצומת גבעת כ"ח, עוברים את המחסום ואחריו פונים ימינה בצומת שיש לידה אנטנות, עם השילוט לחלמיש. ממשיכים עד לצומת הנ"ל.
בצומת פונים מזרחה וממשיכים עד לכיכר הכניסה לישוב נווה צוף (חלמיש). בכיכר פונים ימינה לכיוון נחליאל, וממשיכים עד לפיתול הכביש שחוצה את נחל נטוף. שם יש כניסה ימינה לדרך עפר עם שרידי שילוט. ממשיכים בדרך העפר עד למעין חנייה הסמוכה לכמה חממות.
איך מטיילים:
אם מגיעים עם כמה רכבים: אפשר להשאיר את הרכבים בחנייה שליד החממות. ככלל, רצוי להגיע בקבוצה ולא ביחידות.
אם מגיעים עם רכב אחד: לא כ"כ מומלץ להשאיר אותו בחנייה. מוטב להשאיר בנווה צוף, ולהגיע בטרמפ. יש לשמור על כל כללי הזהירות בעת העלייה לטרמפ!! ככלל, לא רצוי לטייל בנחל ביחידות או בקבוצה קטנה .
אם מגיעים ללא רכב: קו 468 של אגד יוצא כמה פעמים ביום מתל אביב לנווה צוף, ועובר בצומת הטייסים ובמחסום רנטיס. מנווה צוף ניתן להגיע בטרמפ שנוסע לכיוון נחליאל. יש לשמור על כל כללי הזהירות בעת העלייה לטרמפ!! ככלל, לא רצוי לטייל בנחל ביחידות או בקבוצה קטנה .
שרותים ומים: שרותים אין, מים יש בשפע בכל המעיינות, אך רצוי להצטייד במים לשתיה…
בטחון: רצוי לעדכן את רבש"ץ נווה צוף 057-8135346 או 052-5666734.רצוי לשאת נשק בזמן הטיול.
המסלול:
מתחברים לתוואי הנחל הנמצא בצד החניה, מתחת למצוק המרשים שממערב. הולכים לאורכו, כשמדי פעם השביל חוצה את הנחל. נחל נטוף הוא אחד הנחלים הגדולים שיורדים מהשומרון מערבה (אך קטן מנחל קנה ונחל שילה). שמו העברי של הנחל – נחל נטוף – נגזר משמו של עין א-נטוף, מעיין קטן הנובע בשמורת נאות קדומים אותה חוצה הנחל בדרכו מערבה לעבר השפלה. הנחל מתחיל ברכס של ביר זית, כשהיובל המרכזי שלו זורם מדרום לכביש ביר זית-עטרת – נווה צוף- נחליאל, עד שבעיקול הכביש שבו התחלנו הוא "נפרד" מהכביש. מהעיקול הוא נקרא "ואדי זרקא" וזהו למעשה קטע הנחל המתואר כאן. בהמשך הוא מכונה בשמות ג'נתא, ארטבה, חממה ונטוף ולבסוף הוא נשפך לנחל איילון. קטע זה של הנחל המכונה 'וואדי זרקא' הינו קטע הנחל הצפוף ביותר במעיינות בארץ, ומכאן שמו, הנגזר מהמילה "אזרק"- כחול (בגלל כמויות המים). לפני שהחלו שאיבות מים הפלסטיניות המים זרמו בנחל בצורה טבעית בהספק גדול מאוד- יותר מנחל דולב!
הולכים בתוואי הנחל עד שהשביל עולה שמאלה מעל הנחל ומגיע לבריכה הראשונה, המכונה "עין תות" בשל עץ התות הגדל לידה. יש אפשרות לעלות גם לעין אל ג'נן (עין בננה) – בשביל המוביל לטרסה אחת מעלינו.
מהי הסיבה לריכוז המעיינות המרשים בוואדי?
התשובה לשאלה זו היא כמובן, גיאולוגית. קטע זה שבו אנו מטיילים נוצר כתוצאה מהתחתרותו של הנחל לאורך כ-2 ק"מ בכיוון צפון-דרום. לאורך קטע זה, בגדתו המזרחית של הנחל, נחשף קו המגע בין השכבות האטימות (=אקוויקלוד) העשויות חוואר של 'תצורת שורק', לבין השכבות המחלחלות (=אקוויפר) העשויות גיר ודולומיט של 'תצורת כסלון'. תצורה זו המכונה 'תצורת כסלון' הינה סדוקה מאד ומי גשמים מחלחלים דרכה בקלות כלפי מטה. דוגמה לתצורה זו הוא המצוק הגדול והיפה המצוי בנקודת ההתחלה של המסלול, בגדתו המערבית של הנחל, כ-200 מטרים מדרום לעיקול הכביש. בחוואר מתצורת שורק ניתן להבחין בעיקר באזורי המעיינות. העובדה כי הנחל חושף קטע גדול של קו מגע זה , גרמה להיווצרותם של עשרות (!!) נביעות. ככלל, ריבוי המעיינות אופייני לאזור כולו, וזה בזכות ההתחתרות העמוקה של הנחלים, שחושפים את שכבות האקוויפר. ההתחתרות העמוקה גם יצרה את הנוף האופייני לאזור- נחלים עמוקים והרים נישאים.
חזרה לכיוון החניון:
מעין תות ועין בננה עולים על השביל שמוליך אותנו עוד קצת לגובה, בגדה הדרומית של הנחל, לכיוון שממנו הגענו. הולכים בו בנחת, עד שמגיעים לבריכה גדולה עם עצי חרוב מרשימים. עוקפים את החממה שמולנו מצד שמאל ומתחברים לשביל עפר שמוביל אותנו חזרה לחניון.
(המעוניינים להמשיך למסלול ארוך ממשיכים בתוואי הנחל, מצד ימין רואים את ואדי ג'נתא ואחריו נכנסים לוואדי טווחין (הטחנות). בדרך יש כמובן עוד כמה מעיינות. עולים בוואדי כשמעלינו נבי ע'ת, לפני שמתחילים לטפס לגבעה עצמה, כשמגיעים למעין נוסף, פונים שמאלה לכיוון עין שחריק ואז ימינה לטיפוס עד פסגת נבי ע'ת. מכאן- יש אפשרות לשוב לואדי זרקא או להמשיך לניל"י).
על נבי עת' אפשר לקרוא ב"אתרים".
ללא ספק, שפיעת המים מקום היא מרשימה מאוד, גם אם לא מגיעים לכל עשרות הנביעות והבריכות, שחלקן בשימוש פרטי של ערביי המקום. לשפע המים שבשמורת נחל נטוף יש אף ביטוי במקרא. בתיאור מקום קבורתו של יהושע בן נון מופיע הביטוי "הר געש" וברשימת גיבורי דויד (שמואל ב, כג,ל) מופיע גיבור בשם הידי מנחלי געש. המונח "געש" פירושו במקרא שפע של מים ולא כפי שמקובל בימינו-וולקניזם. אחד מזיהויי מקום קבורתו של יהושע בן נון, תמנת חרס, הוא בחורבת תבנה המצויה מצפון לשמורת נחל נטוף, ויתכן שהשם "געש" מתאר את שפע המים שבשמורה.
לגבי נחלי געש, ישנה הצעה לזהות את המקום עם חורבת ניעלן, דרומית לנחליאל. הנחל שלמרגלות החורבה הוא יובל מרכזי של נחל נטוף, ויתכן שהשם נחלי געש משקף את אופי האזור כולו, ובמיוחד את נחל נטוף.
טיול נעים!
